פסק דין
בפני תביעה לתשלום דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, דמי נסיעות, חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. זאת כאשר בין הצדדים שנויה במחלוקת השאלה האם התקיימו ביניהם יחסי עובד ומעביד.
הנתבעת הינה חברה העוסקת ביבוא ושיווק משאיות וכלי רכב אחרים מתוצרת חברת IVECO והינה חברת בת של חברה ציבורית נ. פלדמן ובניו בע"מ.
התובע שימש כנהג אצל הנתבעת במחלקת "מסירת רכב חדש" החל מחודש 2/01 ועד ליום 12.8.07. זאת תמורת שכר חודשי שנגזר מכמות הנסיעות שביצע בפועל, בהתאם לדו"ח יומי שהציג לנתבעת.
האם התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה
3.בעוד שהתובע טוען שבין הצדדים התקיימו יחסי עבודה קבועים, הנפרשים על פני חמישה ימי עבודה בשבוע ובשעות עבודה קבועות, טוענת הנתבעת כי התובע נתן לה את שירותיו כנהג כעצמאי ובהתאם להזמנות עבודה שקיבל ממנה, כאשר על פי שיקול דעתו הוא קיבל או סירב להן. זאת כאשר במקביל התובע אף נתן את שירותיו כנהג לגופים אחרים.
4.כידוע, המבחן המרכזי המשמש לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו המבחן המעורב, אשר מרכיבו העיקרי הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: הפן החיובי משמעו – כי תנאי להשתלבות במפעל הינו, ראשית לכל, קיומו של מפעל יצרני או "מפעל" נותן שירותים אשר ניתן להשתלב בו. בנוסף לכך, נפסק כי במסגרת בחינתו של פן זה תיבדק השאלה האם הפעולה המבוצעת הינה הפעולה הרגילה של המפעל והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל. הפן השלילי של מבחן ההשתלבות משמעו – כי האדם אינו בעל עסק משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני (ראה – דב"ע לא/27-3 עיריית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג' 177).
בנוסף, מורכב המבחן המעורב ממבחן הקשר האישי, הכפיפות, אספקת הכלים והחומרים, דרך ניכוי המסים, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו ורציפותו (ראה – ס' אדלר, "היקף תחולת משפט העבודה – מכפיפות לתכלית", ספר מנחם גולדברג (תשס"א), עמ' 22, הוצאת סדן).
כמו כן, נפסק כי יש לשקלל את כל הנתונים שהינם חלק מן המבחן המעורב לאור התכלית אשר לשמה נבדקת שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד וכי במסגרת בחינה זו יכול שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלוונטיים, ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה ב-ע"ע 283/99 שמעון ברק נ' כל הקריות בע"מ, ניתן ביום 14.12.00 לאמור:
"בבואנו לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד, נפנה לבחינת הסממנים והעובדות, אשר לאורם נפעיל את מבחן ההשתלבות, או במידת הצורך, את 'המבחן המעורב', אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות במפעל. לעניין זה, ייקח בית הדין בחשבון את הסממנים שהוכחו בפניו וייתן להם את משקלם היחסי, תוך שהוא מאזן ביניהם."
(וראה גם – בג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נ(4) 628).
5.יישום אמות מידה אלה על נסיבות המקרה שלפנינו מוביל למסקנה כי בין הצדדים אכן שררו יחסי עובד ומעביד ונסביר:
משך 6.5 שנים השתלב התובע במערך הארגוני של הנתבעת, אשר עיסוקה הינו, כאמור, בתחום יבוא ושיווק משאיות וכלי רכב אחרים. תפקידו של התובע היה להוציא את רכביה של הנתבעת מנמל אשדוד להובילם למקום חפצם. התובע היה מגיע מידי בוקר למשרדי הנתבעת, נוסע על רכבי הנתבעת בהתאם להנחיותיה וחוזר בסוף יום העבודה אל משרדי הנתבעת. הנתבעת סיפקה לו מידי יום טלפון נייד, אשר שימש אותו במהלך אותו יום עבודה. הנתבעת אף הציגה את התובע כעובד שלה כלפי צדדים שלישיים (ראה – סעיפים 7-12 לתצהיר התובע; כן ראה – סעיף 6 לתצהיר מר משה אורן, מנהל מחלקת מסירת רכב חדש (להלן: "מר אורן")).
התובע קיבל תשלום חודשי באמצעות המחאה וזאת מבלי שסיפק לנתבעת מנגד חשבונית. הנתבעת ציינה מידי חודש על גבי ההמחאה את הסכום המגיע לתובע בהתאם לדו"ח הנסיעות החודשי שהגיש ומסכום זה ניכתה הנתבעת 30% לצורך העברתם למס הכנסה (ראה – סעיפים 25-26 לתצהיר התובע והנספחים לו).
יצוין כי התובע לא היה מחויב בהעברת ניכויים למוסד לביטוח לאומי וזאת מפאת גילו – לאחר גיל פרישה.
מגובה התשלום החודשי אותו קיבל התובע ומהדוגמאות שניתנו ביחס להיקף הנסיעות היומי אותן ביצע, אנו למדים אף על היקף עבודתו בנתבעת במרבית התקופה – התובע הועסק על ידי הנתבעת במשרה מלאה ואף למעלה מכך (ראה – נספח א' לתצהיר מר אורן; הנספחים לתצהיר התובע; כן עדות התובע בעמ' 11 ש' 11, לפיה עבד באופן בלעדי עם הנתבעת).
כאן יצוין כי לצורך הקביעה אם התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, אין חשיבות לאופן בו הגדירו הצדדים את יחסיהם (כיחסי ספק ומזמין שירותים). כך גם לא ניתן להסיק כי לא התקיימו יחסי עבודה מהעובדה שהנתבעת לא שילמה לתובע סכומים המגיעים לו כפועל יוצא של קיומם (אי תשלום בגין דמי נסיעה, חופשה והבראה).
אם לא די בכל האמור, אז לכל אלה נוסיף את גרסת הנתבעת, לפיה לקראת תום יחסי הצדדים עמדה על הפרק הצעתה להפסיק את צורת ההעסקה כפי שהוגדרה על ידיהם עד אותו מועד ולהתחיל להעסיק את התובע כעובד שכיר – הצעה שלטענת הנתבעת נדחתה על ידי התובע. מהצעה זו אנו למדים כי גם הנתבעת רצתה לשקף בצורה אמיתית את יחסי הצדדים – כיחסי עובד ומעביד.
זכאות התובע לדמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים
6.לטענת התובע הוא פוטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת.